טיפול בחרדה 

 

"כל העולם כולו גשר צר מאד, והעיקר לא לפחד כלל"

רבי נחמן מברסלב

 

בעמוד זה תמצאו מידע חשוב על חרדה בילדים שתוכלו להיעזר בו כדי לעזור לילדכם

 

מהי חרדה?

חרדה היא פחד או דאגה חזקים מאירוע עתידי שסיכוייו להתממש בדר"כ נמוכים. כאשר היא גורמת לסבל ו/או מפריעה לתפקוד ולהתפתחות נדרש טיפול.

 

 

האם ילדכם מתנהג באחת מהצורות הבאות? 

 

• נדבק, בוכה, נתקף זעם כשאתם נפרדים

• הפגנת ביישנות מופרזת, הימנעות ממצבים חברתיים

• דאגנות מרובה

• הימנעות ממקומות או מצבים בגלל פחד

• מתלונן על כאבי בטן או כאבי ראש לעתים קרובות

• חווה התקפי חרדה פתאומיים

 

אם כן, ייתכן והוא סובל מחרדה.

 

כהורים לילדים הסובלים מחרדה, אתם אינכם לבד.

 

חרדה על סוגיה השונים היא הבעיה השכיחה ביותר בקרב ילדים ומבוגרים. ילדים חרדים הם בדרך-כלל שקטים וממושמעים ולכן לפעמים פחות מבחינים בהם הורים ומורים.

 

כתוצאה מכך הרבה מהם לא מקבלים את העזרה שהם זקוקים לה. למרבה הצער חרדה לא מטופלת יכולה להוביל לקשיים אחרים בהמשך החיים כמו דיכאון, החמצת הזדמנויות עבודה, קושי במערכות יחסים, וירידה באיכות החיים.

 

הורים לפעמים אינם מזהים את התנהגות הילד כחרדה, אם כי הם מבחינים שיש משהו שונה בילד. הם מצפים שהחרדה תעבור כשהילד יתבגר ולא מצפים שהיא תחליש אותו יותר במהלך הזמן. הורים לעתים עומדים מבולבלים נוכח החרדה, לא יודעים מה לעשות, מרגישים מתוסכלים ומוצפים.

 

החדשות הטובות הן: ניתן להתמודד עם החרדה בהצלחה!

 

להורים תפקיד חשוב בעזרה לילד/מתבגר בהתמודדות עם החרדה. כאשר מעודדים ומתגמלים כישורי התמודדות והתנהגויות אמיצות בהתאם ליכולתו של הילד, ומהווים מודל לחיקוי לילד בבית, ילדים ומתבגרים יכולים ללמוד להתגבר על הפחד, לקחת סיכונים, ולצבור ביטחון.

 

הטיפול בחרדה 

הטיפול בחרדה מפחית את החרדה ואת דפוס ההתנהגות הנמנע. 

 

החרדה ניתנת לטיפול באחוזי הצלחה גבוהים ולעתים תוך זמן קצר יחסית. 

 

המחקר מראה כי הטיפול היעיל ביותר כיום בתחום החרדה הינו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). יחד עם זאת, טיפול CBT לבדו אינו מתאים לכל אחד, ובמקרה כזה הטיפול המועדף הוא הטיפול המשולב - טיפול במוסיקה משולב עם CBT. 

 

כמטפל צברתי ניסיון וידע רב בטיפול בחרדות, בין היתר במסגרות ציבוריות כמו מרפאת החרדה לילדים ונוער של בי"ח האוניברסיטאי גהה, שם אני משלב בהצלחה טיפול במוסיקה עם הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי.  

 

 

דברים שמומלץ לכם (ולילדכם) לדעת על חרדה:

 

חרדה היא נורמלית. כולם חווים חרדה מתישהו. למשל לפני בחינה או ברכבת הרים.

 

חרדה היא לא מסוכנת. חרדה היא אמנם לא נעימה אבל היא זמנית ולבסוף נעלמת.

 

חרדה עוזרת לנו בחיים. חרדה עוזרת לנו להתכונן לסכנה אמיתית. למשל כשחוצים כביש סואן. היא יכולה לעזור לנו להיות במיטבנו, להמריץ אותנו ללמוד לבחינה או להתאמן לקראת הופעה. החרדה מפעילה בגוף מנגנון 'תקיפה-בריחה' המכין את הגוף לפעולה. למשל קצב הלב מהיר יותר מאפשר לדם להגיע לשרירים וכך יש לנו אנרגיה לרוץ או להילחם בזמן סכנה. בלי זה לא היינו שורדים.

 

החרדה הופכת לבעיה כשהיא קיימת גם בהעדר סכנה אמיתית.

 

החרדה מורכבת מ-3 גורמים:

 

פיזיולוגי – מה שאנו מרגישים בגוף.

קוגניטיבי – מה שאנו חושבים, כמו מחשבות של דאגה.

התנהגותי – מה שאנו עושים בזמן חרדה, למשל הימנעות או חיפוש עזרי ביטחון.

 

החוויה שונה מאדם לאדם וממצב אחד למשנהו.

 

החרדה מורגשת בגוף. כשילדים קטנים חשים חרדה הם לא מזהים או מתארים זאת כחרדה או עצבנות. הם יכולים לומר שהם מרגישים לא טוב או שכואבת להם הבטן. מתבגרים יתלוננו על כאבי ראש, כאב בחזה, או בכתפיים.

 

ילדים ומתבגרים יכולים לחוש את החרדה בגוף בדרכים שונות:

• דופק מהיר

• נשימה מהירה, קוצר נשימה, עצירת נשימה

• אי נוחות או כאב בטן, בחילה

• חום או קור

• הזעה

• רעד

• נמלים

• כאב ראש

• לחץ בחזה

• סחרחורת, חוסר יציבות

• תחושת חנק

• תחושת ניתוק
   

אם רבים מהסימנים מופיעים בפתאומיות ובעוצמה ייתכן ומדובר בהתקף חרדה. התקפי חרדה הם לא נעימים אך הם לא מסוכנים.

 

החרדה מתבטאת בדאגנות. דאגה סביב מצב או אירוע עתידי. ילדים צעירים לעתים לא מזהים מחשבות דאגה בזמן חרדה. לעתים גם מתבגרים ומבוגרים לא מזהים מה המחשבות שעולות בהם בזמן חרדה.

 

• הכלב עלול לנשוך אותי!

• מה יקרה אם אפול מהאופניים וכולם יצחקו?

• מה יקרה אם אמא לא תאסוף אותי אחרי בי"ס?

• מה יהיה אם הילדים האחרים לא יאהבו אותי?

• מה יקרה אם אעשה הרבה טעויות במבחן?

• מה יקרה אם אקיא בבי"ס?

• מה יהיה אם אבא או אמא ימותו?

 

החרדה גורמת להימנעות! אחת ההתנהגויות הנפוצות במצבים מעוררי חרדה היא הימנעות. במצב של סכנה אמיתית (למשל, כלב שנראה תוקפני) ההימנעות היא יעילה, תגובת 'תקיפה-בריחה' שומרת עלינו מסכנה. במצבים בהם אין סכנה מוחשית, הימנעות מונעת מילדים ללמוד להתמודד עם מצבים מאתגרים. הנה מספר דוגמאות להימנעות:

 

• לא לאכול בקפטריה/ אצל חברים

• לא ללכת לשיעור שחייה בגלל פחד לשים ראש מתחת למים

• לא ללכת לבי"ס כי ההורה לא נמצא שם

• לא להצביע בכיתה או לקרוא בקול

• לא לרצות לישון בחדר שלך

• לא לישון מחוץ לבית

 

ההימנעות יוצרת הרגלים לא בריאים בטווח הארוך ועלולה להוביל להגברת החרדה, לצמצום רגשי והתנהגותי, לביטחון עצמי ודימוי עצמי נמוך ולחסך בכישורי חיים חיוניים.

 

ילדים ומתבגרים חרדים מחפשים אישור מהסביבה. זה טבעי וטוב לבקש מידע כדי להבין את רמת הסכנה במצב לא מוכר. ילדים חרדתיים עשויים לשאול שוב ושוב אפילו אם כבר קיבלו הסברים ואישורים רבים. דוגמה:

• האם את בטוחה שתבואי בזמן לקחת אותי?

• בטוח לא תהיה סערה חזקה הלילה?

• אני בטוח לא אהיה חולה?

• את בטוחה שהילדים יאהבו אותי?

 

התנהגויות ביטחון. ילדים חרדים משתמשים בהתנהגויות ביטחון. אלה דברים שעושים כדי להרגיש פחות חרדים. לדוגמה:

 

• לא ללכת לפעילות חברתית אם ההורה לא שם

• לא להיות רחוק מהבית בלי פלאפון

 

מתי החרדה הופכת לבעיה?

חרדה היא רגש טבעי החיוני להישרדות. פחדים מסויימים נפוצים בגילאים שונים. למשל, טבעי שילדים צעירים יחושו חרדה מסויימת ליד זרים, או שמתבגרים יחושו חרדת ביצוע ברמה מסויימת מול בני גילם.

 

ילדים יכולים לחוות מצוקה משמעותית והפרעה לסדר יום תקין עקב חרדה. דוגמאות למצוקה:

 

• בכי לפני הליכה לבי"ס כי ההורה לא נשאר

• בכי כשהילד רואה דבורה או כלב

• מיחושים בבטן בכל פעם שיש בחינה בבי"ס

• התפרצויות וצעקות

חרדה יכולה לפגוע גם בפעילויות רגילות ובהנאה מהחיים:

• סירוב ללכת לטיולים

• איטיות במשחק או כישלון בהצטרפות לילדים אחרים

• לרצות להישאר בבית כשצריך להציג בבי"ס

• לא לרצות להשתתף בפעילויות לא מוכרות

 

 

רוב האנשים רואים בחרדה בעיה כשהיא גורמת למצוקה משמעותית או מפריעה לילד או למשפחה

לפעמים ההתנהגות של ילד עם חרדה נראית לא הגיונית לאחרים. לפעמים מתייגים את הילד החרד כ'קשה', 'עקשן', 'רגשי מדי'. ההתנהגות יכולה להיות מתסכלת מאד לכל המשפחה. כשהילד בוכה, מתפרץ או נמנע ממצבים, חשוב לזכור שהילד מגיב בהתנהגותו לחוויה של איום. כאשר אתם מעודדים ילד לעמוד מול פחדיו יש לזכור כי אתם מבקשים ממנו להילחם נגד תגובה אינסטינקטיבית לסכנה!

 

לטיפול רגשי בחרדה התקשרו - 050-6818414

 

שלכם,

יריב טגנסקי.