תיאור מקרה:

טיפול בקשיים חברתיים וביטחון עצמי באמצעות מוסיקה 

גיל (שם בדוי) בן 12, ילד חמוד וחביב, ביישן  שקט ופסיבי, אינו יוזם קשרים ונמנע מפעילויות חברתיות והשתתפות בכיתה. אין לו חברים ורק לעתים רחוקות בעזרת אמו קובע עם חבר לכיתה אחר-הצהריים.

גיל מאד מעוניין בחברים, חש בדידות וכישלון על כך שאין לו חברים אך מצד שני חש פחד, חוסר אונים וחוסר יכולת ליצור קשרים חברתיים. גיל מרגיש שיש בו משהו מוזר, ראוי ללעג של אחרים, ולכן מעדיף להיות בשקט הרחק מהסכנה של ילדים אחרים שיכולים להציק לו ולצחוק עליו. וככל שהוא מנסה לרדת נמוך יותר, מתחת לראדאר של הילדים המציקים,  כך הם מצליחים יותר למצוא אותו ולהציק לו, והוא חסר יכולת להגן על עצמו ואף פעם לא מחזיר.

כדי למצוא חן בעיני אחרים הוא משתדל לעשות כל מה שמבקשים ממנו, גם אם מדובר בדברים שפוגעים בו או דברים שאינם מקובלים כמו למשל להלוות כסף ואחר-כך לא לבקש את הכסף בחזרה. בעיניו ילדים אחרים נראים תמיד יותר שווים וראויים ממנו.

לגיל יש קושי שפתי ולעתים הוא מגמגם, הגמגום הקל פגע בביטחונו העצמי ועורר חרדה בכל פעם שהיה צריך לקרוא בכיתה או לדבר. הוא פחד גם מהמורים. הבעת פניו הייתה מתוחה מעט, סטטית ולא משתנה רוב הזמן. עיניו פנו הצידה וקשר העין שלו היה מועט ולא יציב.

בעיני גיל ביטחון עצמי היה להיות מסוגל 'לעלות על מתקנים מפחידים ולהופיע מול קהל'.

גם אתי בטיפול היה קשה לגיל לדבר וליצור קשר בשיחה. לכן הקשר נוצר בצלילים. גיל בחר לנסות ולתופף בדרבוקה. בתחילה ניגן בהיסוס ובהדרגה הרשה לעצמו לבטא את עצמו דרך התיפוף וליהנות מכך. המקצבים שיצר הכניסו בו אנרגיה גבוהה ושמחת חיים והרבה גאווה על היופי שביצירתו.

ניגנו גם ביחד, הנגינה שלי מצטרפת לשלו ומאפשרת לו להוביל, תומכת ומעודדת את החופש שלו ליצור ולהביע את עצמו. הנגינה אפשרה לו להתנהג כבעל כוח ולהעיז להוביל, לשתף ולהיות ספונטני - התנהגויות חדשות ומאתגרות עבורו.

העשייה המוסיקלית של גיל שימשה גם נושא לשיחה שלנו ולעיבוד רגשות ומחשבות. למשל כאשר נקטעה נגינתו, הסיבה לכך הייתה במחשבות שחלפו בראשו על  'מה יחשבו על הנגינה שלי', 'אני לא מנגן מספיק טוב', 'מצפים ממני לנגן דברים חדשים ומעניינים יותר'.  ראינו שמחשבות דומות עולות בראשו גם כאשר הוא רוצה ליזום שיחה עם חבר פוטנציאלי, המילים נעצרות בדומה לצלילים והמחשבות מונעות ממנו לדבר, קוטעות את הזרימה. בטיפול גיל למד לראות כי מחשבותיו לא מציאותיות, מוגזמות ומונעות ממנו 'לזרום', ובמקומן סיגל לעצמו מחשבות מאוזנות ומציאותיות יותר על עצמו ועל מצבים חברתיים שונים.

באמצעות תרגילי אלתור בנגינה גיל למד להמשיך ולזרום גם כאשר מחשבות בולמות אלו עולות בראשו. דבר אפייני לסובלים מחרדה והפרעות קשב מסויימות הוא ההתמקדות פנימה. לרוב ישנה התמקדות במחשבות שליליות החוזרות על עצמן ומונעות התקדמות, ויש מעט התמקדות במה שקורה עכשיו במציאות.  הנגינה בטיפול משפרת את היכולת להיות ממוקד בהווה ולהגיב למה שקורה עכשיו, השקיעה במחשבות עוצרת את המוסיקה.

הטיפול כלל גם עבודה על כישורים חברתיים באמצעות משחקי תפקידים, וחיזוק הדימוי העצמי ע"י הפרכה של אמונות שגויות בנוגע לערך העצמי.

הטיפול והקשר הטיפולי היו מקום של קבלה עבור גיל ובאמצעותו הוא למד לקבל את עצמו ולאהוב את עצמו. הקבלה העצמית הובילה לשיפור בכל התחומים.

גיל תרגל קריאה בקול בטיפול ונכח שהוא יכול להתגבר על חרדה מגמגום ומקריאה בפומבי.

הטיפול כלל גם הדרכת הורים וקשר עם המחנכת של גיל. 

עד סיום הטיפול גיל כבר דקלם בטקס של בי"ס למרות הפחד מגמגום, ניגן סולו במופע סוף שנה של בי"ס, ההצקות פחתו מאד והוא כבר ידע כיצד להתמודד עמן, הוא נעשה פעיל ונוכח יותר בכיתה, נראה שמח ומישיר מבט והחשוב ביותר עבורו ועבור הוריו – הוא יצר קשר חברי משמעותי עם ילד מהכיתה אתו מתראה בקביעות בשעות אחה"צ.

לטיפול בביטחון עצמי וקשיים חברתיים התקשרו: 050-6818414

יריב.